לחלום בגדול: מה אם אנשים היו מדברים רק אמת?

חוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום אמירות, שיש בהן פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם, אך קיימות גם הסתייגויות לחוק הזה ולכן, יש דברים שמותר לפרסם – גם אם הפרסום עלול לגרום פגיעה בשמו הטוב של אדם, בכבודו ואף ביכולתו להתפרנס.

מהן הסתייגויות אלה והאם הן מספקות הגנה מוחלטת?

 

האם מותר תמיד לומר את האמת?

אנשים רבים מאמינים כי מותר להם לפרסם (למשל בפוסט בפייסבוק) כל אמירה שעולה על דעתם אודות אדם אחר – ובלבד שהיא אמת לתפיסתם.

יחד עם זאת, אולי תופתעו לגלות כי חוק איסור לשון הרע אינו מתיר פרסום שעלול לפגוע באדם אחר בכל דרך שהיא – אפילו אם הוא אמת.

 

הגנת אמת בפרסום

מדינת ישראל מעניקה חשיבות רבה לחופש הביטוי ולכן לעיתים קרובות קשה לנצח בתביעת דיבה.

יחד עם זאת, גם אם הדברים שפורסמו הם אמת, אך אין בהן כל עניין לציבור, יכול האדם שאודותיו נאמרו הדברים לתבוע את המפרסם תביעה בגין פרסום דיבה.

 

מנגד, בית המשפט מאפשר לנתבעים להגן על עצמם בעזרת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי אמירת אמת מספקת הגנה חלקית מפני תביעת דיבה, בתנאי שהדברים שפורסמו היו בעלי עניין לציבור.

 

להתגונן מפני תביעת דיבה

כדי להוכיח כי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע אכן חל על הפרסום שבעקבותיו הוגשה תביעה, יש להוכיח שני עניינים:

  • הדברים שפורסמו הם עובדות ולא דעות, כלומר הם אמת אובייקטיבית.
  • היה בפרסום עניין ציבורי.

 

מהו עניין ציבורי?

עניין לציבור הוא עניין שפרסומו ברבים מספק תועלת לציבור, או לרבים, כמו למשל ידיעה בדבר מסוכנותו של אדם, שכדאי להישמר מפניו.

כמובן שבמקרה כזה יש להגביל את הפרסום לציבור הרלוונטי לנושא.

 

הבחנה בין עובדה לדעה

חשוב להבחין בין פרסום דעה, או מידע לא מבוסס לבין פרסום עובדה מבוססת, שכן גם אם יפורסם מידע, שהמפרסם חשב שהוא אמת, אך אין לו דרך להוכיח כי מדובר בעובדות, הוא עשוי להיות חשוף לתביעת דיבה.

 

מי צריך להוכיח את הטענה לגבי פרסום דבר אמת?

במקרה של תביעת דיבה, אם הנתבע בוחר בהגנת אמת בפרסום, הוא זה שעליו תהיה מוטלת חובת ההוכחה.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, התובע (האדם שאודותיו פורסמו הדברים) אינו חייב להוכיח דבר, אלא הנתבע הוא זה שחייב להוכיח כי פרסם דבר אמת.

רק אם יצליח להוכיח כי הדברים שפרסם היו מבוססים על עובדות, תהיה לו הגנה אפקטיבית.

 

לסיכום

לפני פרסום אמירה שעלולה לפגוע בכבודו של אדם, או בשמו הטוב, בין אם מדובר על פרסום ברשת חברתית ובין אם הפרסום נעשה ברדיו, טלוויזיה ועוד, יש לשקול היטב את הדברים, על אחת כמה וכמה כאשר המפרסם טוען שהוא מתבסס על עובדות, כדי לא להיות חשופים לתביעת דיבה.

 

עורכת דין רקע צהוב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram